דרך הידע או הידוע גם בשם הדרך של אדווידה ודנטה שונה מ3 דרכי היוגה האחרים שהם קארמה יוגה (דרך השירות), בהקטי יוגה (דרך הדבקות) וראג’ה יוגה (הדרך המלכותית) המקיפה את כל היבטי תרגול היוגה.

בעוד ששאר דרכי היוגה מתרגלים על מנת לטהר את הגוף והדעת על מנת להשיג שחרור מסבל והשגת הארה, נתיב הידע או ג'יאנה יוגה אומרת שאנו כבר משוחררים וחופשיים ובשל ההזדהות המוטעת שלנו עם הדעת (מחשבות) והגוף אנו מדמים לעצמנו בדיה בה אנו אדם אינווידואל אשר נמצא בעשייה על מנת להשיג שחרור מסויים.

 

אין סיבה להשיג אחדות עם אלוהים או עם המקור משום שאנו כבר הננו כעת אחד עם אלוהים ועם מקור כל הבריאה. מה המטרה של 4 דרכי היוגה היא לתקן ולאזן את עצמנו לכך שאנו לא חופשיים ונתונים לשעבוד וסבל, לכך העולם היא אשליה ושאנו כבר בראמן (המציאות המוחלטת), ואנו לא אחרת מבראמן.

 

ואנחנו כבר כעת זהים במהותנו למאסטרים הגדולים שפקדו את כדור הארץ וסופרו במיתולוגיה ההינדואית כמו ראמה קרישנה וסוואמי ויווקאננדהו וכו'. זוהי עובדה, ההבדל היחיד הוא שאנו לא חושבים שזה נכון, שאולי זה נכון ברמה האולטמטיבית אך כעת זה לא נכון ואנו בסך הכל בני אדם ועלינו לעשות צעדים ולעסוק בעשייה כדוגמת דרכי היוגה ותרגולים רוחניים אחרים. בין אם זה ללכת בדרך היוגה במשך 40 שנה או לעסוק במדיטציות אינטנסיביות ורק אז אם רק נהיה ראויים לכך נהיה קרובים לאותה מהות. 

 

הבעיה היחידה שלנו היא ההזדהות שלנו, המחשבה וההרגשה שזה לא כך. דבר יחיד זה דורש תיקון, זהו החטא היחיד של בני האדם שהם לא מודעים למהותם האמיתית והדעת והמחשבות המסולפות בה היא החטא היחיד של פרי עץ הדעת שהאדם לקח. שימו לב כי לא מדובר בהזדהות אגואית של "אני אלוהים" אלא השמטה של ההזדהות עם ה"אני" בה נשאר רק אלוהים. רק זה, רק הטבע האמיתי של המציאות בה המודעות חווה את כל הקיום כעצמה בתור עצמה ולא בתור הפרדה וקטוביות של "אני זה" ו"ואני לא זה" 

בה יש רק את המציאות עצמה. 

 

הידיעה הזאת חייבת להיות ידיעה מוחלטת ושונה במהותה מרעיון האמונה שעדיין נמצא בגדר המחשבה בה יש לנו אמונה מסויימת לכך שהדברים עלולים להיות נכונים. דרושה הידיעה המוחלטת כי הדבר כך וזהו נתיב הידע בה אנו משתמשים בדעת, באינטלקט (באגו) על מנת לקבל הארה או ידיעה מוחלטת זו. 

 

כל מה שדרוש הוא הידע של המהות האמיתית שלנו. הדבר היחיד שעלינו לעשות הוא להסיר את הבורות הנמצאת בדעת ולראות את המציאות כמו שהיא ולא לדמות את החבל לנחש אלא להשתמש בידע על מנת להסיר את בורות השחכה. 

 

המהות האמיתית שלנו נמצאת כאן ועכשיו בתוכנו כך שכל אחד יכול בכל רגע נתון לגשת ולחוות את האיחוד האלוהי עם המקור הנמצא בלב, בו אנו מונחים לשחרר את האחיזה בראש, בדעת באגו ולבסס אותו בלב בו אין "אני" אינווידואלי אלא מי אנחנו באמת.

 

 

המילה ג'נאנה היא "ידע" או "חוכמה" בסנסקריט, וג'נאנה יוגה היא הדרך להשגת ידע על הטבע האמיתי של המציאות באמצעות תרגול של מדיטציה, חקירה עצמית והתבוננות. ניתן להגדיר את ג'נאנה יוגה כ"מודעות לתודעה המוחלטת", והיא תרגול מקיף של לימוד עצמי (Svadhyaya). בג'נאנה יוגה, אנו משתמשים בתודעה (או במוח) כדי לחקור את הטבע של עצמה ולהתעלות מעל ההזדהות של התודעה עם המחשבות והאגו שלו. המטרה הבסיסית של ג'נאנה יוגה היא להשתחרר מעולם האשליה של מאיה (מחשבות ותפיסות מגבילות על עצמנו) ולהשיג את האיחוד של העצמי הפנימי (אטמן) עם האחדות של כל הקיום (ברהמן).

 

מטרה זו מושגת על ידי תרגול מתמיד של טכניקות של חקירה עצמית, התבוננות ומודעות ערה המוגדרות בארבעת עמודי הידע. ג'נאנה יוגה משתמשת במדיטציה חד-נקודתית על שאלה אחת של חקירה עצמית כדי להסיר את מעטה האשליה שנוצרו על ידי המושגים, השקפות העולם והתפיסות שלנו. תרגול זה מאפשר לך להבין את הטבע הזמני והאשלייתי של העולם החולף ה"מאיה" ולראות את האחדות של כל הדברים.

 

"ג'נאנה יוגה, או מדע העצמי, אינו נושא שניתן להבין ולממש באמצעות מחקר אינטלקטואלי, נימוקים, דיונים או ויכוחים בלבד. זה הקשה מכל המדעים". – סוואמי שיבננדה

​

​

ארבעת עמודי הידע

ארבעת עמודי הידע מתוארים כצעדים הכרחיים שעל האדם ללכת לצעוד בהם על מנת להשיג שחרור או מצב של הארה. תרגולים אלו נבנים בהדרגה ועל האדם לתרגל אותם בסדר רציף. גם אם לאדם אין מטרה מסויימת להגיע להארה, תרגול הטכניקות הללו יעזרו לפתח תובנה והבנה רוחנית גבוהה ועם זאת יפחיתו את רמת הסבל וחוסר שביעות הרצון הטבעי של האדם מהחיים. 

​

1. ויווקה (Viveka) יכולת הבחנה - היא מאמץ אינטלקטואלי מכוון ומתמשך להבחין בין הממשי והלא-ממשי, הקבוע והזמני, לבין העצמי והלא-עצמי.

​

2. ואייראגרה (Vairagya) חוסר תשוקה, אי-היקשרות - היא טיפוח הפרדה או אדישות כלפי האובייקטים הזמניים והחולפים של העולם החומרי הזמני, אי היקשרות לרכוש ולמחשבות-האגו.

"רק כשהמוח משוחרר לחלוטין מהיקשרות מכל סוג, הידע האמיתי מתחיל להתעורר." – סוואמי שיבננדה.

 

3. שאטסאמפט (Shatsampat ) 6 הסגולות - הם שישה תרגולים מנטליים על מנת לייצב את התודעה והרגשות, ולפיתוח נוסף של היכולת לראות מבעד לאשליות של המציאות.  6 הסגולות הן:

- שאמא (Shama) שלווה, רוגע - היא היכולת לשמור על שלוות נפש על ידי ויסוות התגובה לגירויים חיצוניים

- דאמה (Dama) איפוק, שליטה - היא חיזוק התודעה על מנת להיות מסוגת להתנגד לשליטת החושים והגירויים החיצוניים, ואימון החושים על מנת שישומשו רק ככלים של התודעה ולא להפך. 

- אפארטי (Uparati) נסיגה, ויתור - היא נטישה של כל הפעילויות שאינן הדהרמה (החובה) של האדם. חיפוש אחר חיים פשוטים והימנעות מהסחות דעת מהעולם החיצוני אשר מרחיקות את האדם מהנתיב הרוחני.

- טיטיקשה (Titiksha) סיבולת, סובלנות - היא סובלנות למצבים חיצוניים שאינם תורמים לאדם אשר נהוג לראות בהם סבל, במיוחד מצבים הפוכים קיצוניים כמו הצלחה וכישלון, חום וקור, עונג וכאב)

- שראדהה (Shraddha) תקווה, אמונה - היא תחושת ודאות ואמונה בגורו (המורה), בכתבים ובדרך היוגית בה האדם צועד. 

- סמדהאנה (Samadhana) מיקוד, ריכוז - היא הריכוז והפוקוס המוחלט והחד נקודתי של התודעה.

​

4. מומוקשוטה (Mumukshutva) געגועים, כמיהה - היא רצון עז ונלהב להשגת השחרור מהסבל. כדי להגיע לשחרור צריך אדם להיות מחויב לחלוטין לדרך, בכמיהה כזו שכל שאר הרצונות מתפוגגים.

​

​

כתבי הקודש ההודיים

המילה מאהא (Maha) מתורגמת כאדיר, עוצמתי והמילה ואקיאה (Vakya) ניתן לתרגם כמשפט או אימרה. מאהא-ואקיאה הן האמירות הנערצות והעוצמתיות ביותר בכתבי הקודש ההודיים העתיקים של האופנישדות. ההתבוננות והמדיטציה הקבועה על משפטים אלו מטהרות את התודעה ומקדמות התבוננות פנימית ותובנה אשר מובילה בתורה למצבים טרנסצנדליים של מודעות.

​

ישנן ארבעה אמירות עוצמתיות עיקריות אך ההתבוננות בהן מובילה לאותו מימוש עצמי. הם מציגים נקודות מבט שונות כיצד לראות את האחדות הבלתי ניתנת לחלוקה של כל הדברים. ארבע המשפטים הללו מספקים גם את התשובות לשאלות הקלאסיות של הג'נאנה יוגה:

"מי אני?

"מה המטרה שלי"

"מה טיבה של המציאות הזו?"

​

כולן נענות ברגע שמתרגלים התבוננות ומדיטציה על המשפטים הללו:

Prajnanam Brahma - תודעה היא בראמן (המציאות המוחלטת)

Ayam Atma Brahma - העצמי הוא בראמן (המציאות המוחלטת)

Tat Tvam Asi - אני הוא העצמי

Aham Brahma Asmi - אני הוא בראמן, אני הוא האלוהי (אטמן הוא בראמן, העצמי הוא המציאות המוחלטת)

 

​

שבעת השלבים של החוכמה

סוואמי שיבננדה מתאר שבעה שלבים שהאדם יתקדם בהם תוך כדי העיסוק בתרגול בנתיב הידע. הוא השתמש בזה כמפת דרכים כדי לאמוד את ההתקדמות שלך ולנווט את עצמך במיומנות לעבר היעד שלך. תצטרך להתגבר על האתגרים בכל שלב כדי להתקדם לשלב הבא על מנת להיות אחד עם העצמי הגבוה, העצמי האמיתי הקיים בכל הדברים. 

​

1. סבהאקה (Subheccha ) רצון טוב - השלב הראשון בו האדם מתחיל לחקור את הכתבים ההודיים ומגלה נלהבות לגלות את האמת המוחלטת, יש לשאוף לאי היצמדות או אדישות כלפי האובייקטים החיצוניים והחושיים.

2. ויואקה (Vicharana)  חקירה פילוסופית - השלב השני כרוך בשאלות, התבוננות ומחשבה על עקרונות האי-שניות.

3. טאנומאסאני (Tanumanasi) עדינות נפש - שלב זה כרוך בכך שהבנת את כל הידע הדרוש ובשלב זה התודעה הופכת להיות כמו חוט חד נקודתי בו אתה מרפה מכל הגירויים החיצוניים ומתחיל למקד את כל תשומת הלב שלך פנימה. 

4. סאטואפאטי (Sattvapatti) השגת האור - בשלב הרביעי, העולם יראה כמו חלום והקארמה שלך תתחיל להתמוסס. משום שאין הזדהות עם העולם החיצוני, האדם יראה את כל הדברים ביקום באופן שווה בשלב זה.

5. אסאמאקטי (Asamsakti) אי היצמדות פנימית - בשלב זה אתה נעשה מנותק וחסר רצונות עצמיים, בשלב זה אין מחשבות נפרדות על עצמנו אשר יוצרים דואליות ואתה חווה מצב עמוק של אושר בו אדם לא מרגיש הבדל בין מצב הערות למצב החלום.

6. פאדארטה באהוונה (Padartha Bhavana) חזון רוחני - בשלב זה אתה מתחיל לראות את האמת ולהבין את טבעו של ברהמן (המציאות האולטימטיבית).

7. טוריה (Turiya) חופש מוחלט - בשלב הסופי, אתה מאוחד עם תודעת העל ומשיגים מוקשה, שחרור. בשלב זה אנו חווים את העצמי ומבחינים שבסך הכל שקענו בבורות והכל אחד. ורק המחשבה שלנו ותצומת הלב לדבר מסויים יוצרת שניות ודואליות של חווה ונחווה.