השלב השלישי בהתפתחות התודעה האנושית על פני כדור הארץ מתאפיין במודעות עצמית, ובכוח לבחור ולהחליט באופן עצמאי ומבודד. אנשים בשלב זה מסוגלים לעשות החלטות מודעות, ולהשתמש בחשיבה הגיונית, אנליטית וביקורתית לפיתוח תפיסות, רעיונות, משמעויות, עקרונות ומערכות של אמונות בשונה מבעלי החיים הנחשבים ברמת התפתחות נמוכה יותר (רמה שנייה של התודעה). בשלב זה של תודעה, אנו נוטים לשכוח שאנו חלק ממשהו גדול יותר וחווים את עצמנו כנפרדים מהסביבה, עם תחושה חזקה של "אני" ו"שלי", ובעולם שבו קיימת הבחנה ברורה בין "טוב" ל"רע". אנשים ברמה זו מרבים להיות עסוקים במחשבותיהם על העולם, ולחוות את חייהם בדומה לחלום עמוק בו הם מעורבים יתר על המידה במתרחש בעולם סביבם, מגיבים לכל אירוע חיצוני להם ומאופיין ברוב האוכלוסייה היום על כדור הארץ. הם רואים את עצמם כגופים בעלי שם בעולם מלא סכנות, אשר עליהם לנווט בו באופן אינדיבידואלי ולהתחרות, להשיג לצבור ולאגור על מנת להצדיק את קיומם, ולשמר את הישרדותם. לשם הגשת האפשרות להיכנס ולתמוך ברמה זו של תודעה, התודעה עוברת דרך "מעטה השכחה" או "מעטה אי הידיעה" (אשר מתוקשים רבות בחומרים של רה, אשר מנתק אותה מהמקור האינסופי והאחדות ומאפשר לה לחוות את עצמה כישות נפרדת בסביבה קרה ועוינת. שימוש בפחד ואי וודאות מהלא נודע תורם לחוויה של הנפרדות העמוקה. שליטי העולם אשר מחזיקים בבעלות על כדור הארץ יוצרים סביבה מושלמת על מנת לחוות מצב זה של תודעה.
כאשר התודעה מוכנה לצעד הבא בהתפתחותה ולעבור לשלב הבא, היא מתחילה לקבל תזכורות וסימנים לבחירות המבוססות על אהבה ללא תנאים במקום חיים מתוך פחד, מה שמאפשר לה לעבור את "מעטה השכחה" ולהתקדם לצפיפות התודעתית הרביעית.
