המסע לעבר מימוש עצמי, כפי שניסח בהגוואן שרי ראמאנה מהארשי, חורג מעצם המעשה של חיפוש הארה; היא מייצגת חקירה פנימית עמוקה שגורמת לאדם להטיל ספק בעצם מהות הקיום: "מי אני?" חקירה זו אינה רק חקירה פילוסופית או רטורית אלא מסע חוויתי עמוק המאתגר וממיס את שכבות הזהות והתפיסה העוטפים את העצמי האמיתי.

​

הגישה של בהגוואן שרי ראמאנה מהארשי למימוש עצמי באמצעות חקירה עצמית נקראת גם הדרך הישירה במסורת הודנטית. הוא טוען שהמימוש של העצמי נובע מצומת הלב והשאלה המתמשכת על טבעה של מחשבת ה'אני', המחשבה הראשונית שממנה נובעות כל שאר המחשבות. תהליך זה אינו תרגיל אינטלקטואלי אלא תרגול מדיטטיבי המוביל לחוויה הישירה של העצמי, המתעלה מעל התודעה ומבניה.

המהות של מימוש עצמי טמונה בהבנה שהעצמי האמיתי נמצא מעבר לגוף הפיזי, לחושים ולתודעה. זוהי המודעות הטהורה, הקיום והאושר שנותרו כאשר כל השאר נשלל. תורתו של מהארישי מדגישה כי מימוש זה מתרחש לא באמצעות צבירת ידע או ביצוע טקסים אלא באמצעות הפסקת ההזדהות עם האני הכוזב שאנו בונים במהלך חיינו.

​

הדרך למימוש עצמי, דורשת ערנות והתמדה בחקירה עצמית. הוא דורש מעבר רדיקלי מהסתכלות כלפי חוץ לפנים, מהחולף לנצחי. השינוי הזה אינו חף מאתגרים, שכן המוח נוטה להסחות דעת ולהתעניינות בעולם החושי והחיצוני. עם זאת, דרך חקירה מתמדת של מקור המחשבה ה'אני', השורש של התודעה והאגו מגיעים בהדרגה למצב של שקט פנימי ובהירות, שבו האשליה של העצמי האינדיבידואלי מתמוססת לתוך המציאות של העצמי האוניברסלי. תורתו מהדהדת עם חוויותיהם של מחפשי רוח על פני מסורות שונות, ומדגישה את האוניברסליות של השאיפה להארה. תהליך החקירה העצמית שהוא דוגל בה הוא כלי רב עוצמה להארה רוחנית, המציע מסלול ישיר למימוש הטבע האמיתי של האדם מעבר לגבולות האגו והתודעה.

​

בשיח האקדמי על רוחניות והארה חוקר עוד יותר את הניואנסים של מסע זה. לדוגמה, המחקר בשיטות המעורבות על "פיתוח סולם התנסויות של הארה רוחנית" מדגיש את ההיבטים החווייתיים של ההארה, תוך שימת דגש על התפקידים של בהירות חושית ומנטלית, היעלמות חושית ומימוש של אי-דואליות כמרכיבי ליבה של חוויות הארה רוחנית (Wang, Zhou, & Ng, 2022). מחקר זה מדגיש את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של תרגולים רוחניים למתן תובנות אישיות עמוקות ותחושה עמוקה של קשר הדדי עם כל הקיום.

​

תהליך זה, שבמרכזו תרגול של חקירה עצמית, מתפתח במספר שלבים מרכזיים:

1. הבנת השאלה הבסיסית: המסע מתחיל בשאלה "מי אני?" זו לא שאלה המחפשת תשובות אינטלקטואליות הקשורות לאישיות, למקצוע או לזהות חברתית. במקום זאת, הוא חוקר את מקור התודעה והקיום.

2. התמקדות פנימה: העבר את תשומת הלב שלך מאובייקטים ומחשבות חיצוניים אל האני הפנימי. זה כרוך בהפניית המבט פנימה והתמקדות במקור המחשבה של ה'אני', במקום להיקלע לאינספור המחשבות שזורמות כל הזמן בתודעה. לשים לב מה מגיע לפני המחשבה הראשונה.

3. תרגול חקירה עצמית: עסוק בחקירה עצמית על ידי מתן ספק בטבעה של מחשבת ה'אני'. בכל פעם שעולות מחשבות, במקום ללכת אחריהן, שאלו: "למי עולות המחשבות האלה?" זה מוביל חזרה למחשבת ה'אני', שורש האגו.

4. התבוננות בתודעה: שימו לב שכאשר אתם מפקפקים במקורן של המחשבות, הן מתחילות להתפוגג, וחושפות את טבע התודעה כצרור של מחשבות. על ידי חקירה מתמדת "מי אני?", פעילות התודעה מואטת, ותחושת השקט הפנימי גוברת.

5. חווית העצמי מעבר למחשבות: ככל שהתרגול הזה מעמיק, ההבחנה בין השואל לבין העצמי הפנימי ביותר מתחילה להתמוסס. בהיעדר מחשבות והאגו, מה שנשאר הוא מודעות או תודעה טהורה - העצמי האמיתי.

6. חיים מהעצמי: מימוש הוא לא רק רגע של התעוררות; זה גם על שילוב ההבנה הזו בחיי היומיום. מהארישי מציע לחיות ללא הפרעות האגו, לפעול ממקום של שקט ונוכחות פנימיים.

7. שמירה על מודעות מתמדת: שמור את המיקוד על העצמי ככל האפשר. אפילו במהלך פעילויות יומיומיות, שמרו על חלק מהמודעות שלכם בתחושה הפנימית של 'אני קיים', תחושת ההוויה. תרגול זה מסייע בהמסת האגו ובהתייצבות בעצמי.

8. התמודדות עם אתגרים: אתגרים והסחות דעת יתעוררו בהכרח. בכל פעם שאתה מוצא את עצמך מסובך במחשבות או ברגשות, חזור בעדינות לתרגול של חקירה עצמית. סבלנות והתמדה הם המפתח.

9. העמקת השקט והשלווה: עם הזמן, ככל שמתמידים בחקירה עצמית, תקופות של שקט ושלווה נעשות עמוקות יותר ויותר. רגעים אלה של חוסר מחשבה הם הצצה לטבע האמיתי של העצמי.

10. מימוש האחדות: בסופו של דבר, התרגול של חקירה עצמית מוביל להבנה שאין הפרדה בין העצמי האינדיבידואלי לבין העצמי האוניברסלי. מודעות לא-דואלית זו מלווה בתחושה עמוקה של שלווה, אושר ואהבה ללא תנאי.

11. לחיות בהארה: לחיות מתוך מימוש האחדות פירושו עיסוק בעולם ללא תחושה של עצמי נפרד. פעולות נובעות ממקום של שלמות ואחדות עם כולם, מונחית על ידי חוכמה וחמלה.

​

המסע הזה הוא אישי וייחודי מאוד עבור כל אדם, אך הוא מוביל לחוויה האוניברסלית של הארה או מימוש עצמי, שבו האדם מזהה את עצמו כאושר הקיום-תודעה האינסופי, הבלתי משתנה.