לאורך ההיסטוריה, נוכחותם של יצורים יוצאי דופן חלחלה למיתוסים ולאגדות של תרבויות עתיקות. "שומרי הגן" מאת דולורס קאנון מתעמק בנושא המרתק הזה דרך עדשת הטיפול בהיפנוזה בשיטת QHHT, וחושף מפגשים והשפעות שנראות המנוגדות למרחב ולזמן. המבקרים הבין-ממדיים בספר, לא רק מכוכבי לכת אחרים אלא ממישורי קיום אחרים, מה שמציע גישה רב-ממדית להבנת התופעות הללו. על פי הדיווחים, למבקרים הללו היו תפקידים שנעו בין מורים ועוזרים למדריכים, שהשפיעו עמוקות על שבטים ותרבויות עתיקות. הספר חושף כי יצורים אלה העניקו ידע מעשי, כגון שיטות לחיפוש מזון וגידול, לתרבויות אנושיות מוקדמות. ידע זה התרחב בהדרגה לנושאים מתוחכמים יותר כמו אסטרונומיה ככל התרבויות התפתחו. אינטראקציות כאלה מרמזות על הסבר אפשרי לקפיצות הפתאומיות בידע ובטכנולוגיה שנצפו בתיעוד ארכיאולוגי עתיק. המבקרים הבין-ממדיים הופיעו לפעמים בצורות אנושיות כדי לא להפחיד את האנשים שאיתם הם מקיימים אינטראקציה, או בצורת חלום וחזון שהתגלה לאדם איתו יצרו קשר. 

​

החוצנים העניקו ידע על אסטרונומיה, וסייעו להם בהתבוננות והבנת גופים שמימיים, וכללו שיטות לשימוש במפות השמיים לניווט, חקלאות ומעקב אחר זמן. היבט אחד המודגש בספר הוא כיצד החוצנים סייעו לתרבויות בניווט באוקיינוסים עצומים על ידי שימוש במיקומם של כוכבים כמפות. על ידי הבנת הדפוסים של גרמי השמיים, בני האדם יכולים לקבוע את מיקומם על פני כדור הארץ ולנווט בבטחה למרחקים ארוכים, ולהקל על התרחבות ליבשות חדשות והסחר שלהם.

 

נושא שחוזר על עצמו ב"שומרי הגן" הוא הפרשנות השגויה של מבקרים אלו כאלוהויות. מעבודתה של קאנון עולה כי יראת הכבוד כלפי היצורים הללו הובילה לעתים קרובות לכך שסגדו להם כאלים, תחושה שהדהדה על פני מספר רב של טקסטים וחפצים עתיקים. פרשנות שגויה זו יכולה לנבוע מהטבע המתקדם של הידע והטכנולוגיה שלהם, שנראו אלוהיים לתרבויות אנושיות פרימיטיביות יותר. ההשלכות האתיות של אינטראקציות כאלה הן עמוקות. המבקרים היו מודעים לפוטנציאל של השפעתם להתפרש בצורה שגויה או להתעללות, מה שעלול לגרוע מהידע שהם מתכוונים להעניק. גישה זהירה זו מדגישה כבוד להתפתחות הטבעית של תרבויות אנושיות, ומציעה קו מנחה של
"לא להפריע" הדומה להנחיה העיקרית שנראית במדע בדיוני כלפי תרבויות לא מפותחות. כדור הארץ נועד להתפתח באופן עצמאי וללמוד שיעורים ספציפיים על בדידות והתפתחות. בידוד זה אינו מקרי אלא חלק מכוון מתהליך ההתפתחות של כדור הארץ כפי שתוכנן על ידי ישויות קוסמיות מתקדמות יותר. אסטרטגיה זו שואפת להכין את האנושות להשתלבות בסופו של דבר בקהילה הבין-כוכבית הרחבה יותר על ידי הבטחה תחילה שהיא מבשילה בסביבה מבוקרת ומבודדת ללא השפעות חיצוניות.

​

כיום, הרעיון של השפעות חוץ-ארציות ובין-ממדיות מזמין אותנו לשקול מחדש את הפרשנויות שלנו למיתוסים ואגדות עתיקות. במקום לראות בהם פנטזיות בלבד או פרשנויות מוטעות של תופעות טבע, התובנות של דולורס מציעות שאגדות אלו עשויות להיות שרידים של אירועים היסטוריים ממשיים, מטושטשים ולוקחים בחסר עקב חלוף הזמן וגבולות ההבנה האנושית.