top of page

כח המשיכה?

בעשרות השנים האחרונות רעיון קסום קרץ לאנושות, שיש איזה כוח קסום, שאף אחד לא יודע איך הוא עובד ולמה הוא עובד, שיכול לעזור לנו בלי שנקום מהספה, למשוך כל דבר שאנחנו רוצים בחיים אלינו באפס מאמץ.

אילו רק אם נעצום עיניים 5 דקות בבוקר או כמה פעמים ביום, נוכל למשוך אלינו כסף, זוגיות, בית, רכב חדש ואולי את המספרים בלוטו. הסאגה הזאת התחילה בתחילה שנות ה2000, כאשר יצא הסרט והספר "הסוד" שהפך לרב מכר. וגרם לאנשים רבים להתמלא בתקווה מחדש שאולי סוף סוף הם יוכלו לשנות את חייהם (שמישהו או משהו אחר יציל אותם מעצמם כמובן). מאז פורסמו ספרים רבים אחרים בנושא כח המשיכה, בניהם סדנאות קורסים וחוקים נוספים אחרים.


בקצרה, כן יש "חוק" כזה אבל זה לא כל הסיפור. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שבכל רגע נתון אנחנו מושכים אלינו דברים, בין אם זה סיטואציות, חוויות, מחשבות או רגשות. אם אנחנו נתרכז במשהו מסויים לדוגמה בכסף, ונלמד את התת המודע שלנו ש"אני ראוי לכסף" ו"כסף זורם אצלי בחופשיות" לאט לאט (או במהירות ובקלות כפי שהקורסים טוענים) נוכל למשוך אלינו את האירועים האלה בחיים. אבל החלק שהם לא מלמדים הוא למה הוא עובד ומה זה החוק הזה, ואת זה שהוא דורש משמעת עצמית גבוה ורצון עמוק ואמיתי. אנחנו צריכים להבין "למה" אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים ולא ב"מה" אנחנו רוצים.


נתחיל ביסודות לכח הזה, לא אשעמם אתכם בפרטים הקטנים וארגיע אתכם שזה לא משהו חדש שאתם לא מכירים. אלא פשוט שחכתם. לאורך גלגולים רבים שחכתם את הכח האלוהי, הריבוני והממשי שבכם, והוא צומת הלב או הפוקוס שלכם. היום יש שיטות נהדרות לאלחש את התודעה ואת הפוקוס שלנו ולהוריד את כח הריכוז הממושך שלנו באמצעות מסכים או תרופות ויש תוויות נהדרות כמו "בעיות קשב" (שפשוט אומר חוסר יכולת לשמור על פוקוס לאורך זמן, לרוב בגלל שאף אחד לא לימד אותנו שזה אפשרי בכלל, ובשל התנאים שאנחנו נמצאים בהם בחברה).


התרחקנו מהמקור האלוהי שלנו ועברנו נסיגה תודעתית, רצינו ללמוד יותר על מה זה להיות אנחנו, אינדיוודואלי ייחודי שחווה את החיים מנקודת המבט של הנשמה ולא בתור המכלול. התחלנו לחוות פיצול, דואליות והפרדה בין ה"אני" לבין דבר "אחר", בין היוצר (העד, המתבונן, החווה) לבין היצירה (המציאות הפיזית, והתוכן של התודעה). כך התעוררנו כאן, מקום בו אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים ואנחנו קורבנות לנסיבות שלנו, ודברים פשוט קורים לנו. ואולי הפעם בעזרת "כח המשיכה" נוכל למשוך אלינו את כל מה שתמיד רצינו?


מרוב שאנחנו מוצפים בכל כך הרבה מידע מידי יום, קשה לנו לראות שאנחנו מושכים ויוצרים את המציאות שלנו בכל רגע. תורידו את הסחות הדעת, תמשכו אליכם מהר יותר. ככל שאתם מעמיסים תוכן על התודעה שלכם הכח שלכם יורד ואין לכם ברירה אלא להילחם בחוזקה יותר נגד המציאות.


מתחת לכל השכבות שלנו אנחנו התודעה הטהורה, העצמי הפנימי, האחד (האחדות). אנחנו כל היקום (שנאמר "היקום נמצא בתוכנו"). ברמות הגבוהות יותר, כל דבר שהיינו חושבים עליו היה מופיע לנגד עינינו, ממש כמו בחלום. בגלל שהיינו קרובים יותר למקור האלוהי שלנו, ההפרדה בין עצמנו לבין הדבר האחר עליו חשבנו כמעט ולא הייתה קיימת. בדיוק מהסיבה שלא קיים באמת הבדל ממשי בין השניים, שניהם פרי יצירת הדמיון שלנו, החלום האלוהי. אין באמת "עצמי" ואין "אחר" (העולם). אילו היינו חושבים על רכב, הוא היה מופיע. דבר שאנחנו יכולים לחוות ממש עכשיו אילו היינו חושבים על רכב הוא היה מופיע לנו בראש, בתודעה. (זו הסיבה שטלפורטציה, קריאת מחשבות וניסים נוספים מתרחשים בקרב גורואים ומקובלים אחרים ברמות תודעה גבוהות, כח המשיכה שלהם גבוהה יותר, הם מושכים כל דבר שהם חושבים עליו, משום שאין להם מחשבות סותרות ומנוגדות, והם למדו לשמור על פוקוס וצומת לב, להתרכז בלב ולא בראש. בין אם זה לתוך עצמם דרך מדיטציה או פיתוח כוחות באמצעות מנטרות, הבסיס למאגיה). ככל שנחזק את כח צומת הלב שלנו, הכח יצירתי ו"כח המשיכה שלנו יגדל".


ברמות הנמוכות של התודעה ושל ההוויה שאתם נוצרת הפרדה גדולה הרבה יותר בין עצמנו לבין הדבר האחר. כך שלוקח הרבה יותר זמן לראות את התוצאות והדברים האלה מתגשמים לנגד עינינו. ההפרדה הזאת בין עצמנו לבין כל דבר אחר נמצא רק בראש, ככל שנמלא את הראש שלנו ביותר מחשבות, הסחות דעת, ורעש ככה נשמור על רמות תודעה נמוכות, ונחליש את הכח הפוקוס ו"המשיכה" הטבעי והאלוהי שלנו.


כולנו מתחילים כאן על כדור הארץ ברמות הנמוכות והבסיסיות של התודעה, אתם בחרתם להגיע לכם על מנת לחדד את הרצונות שלכם, לבחור, להתפתח ולחוות את החיים כפי שהם. כל אחד עשה את הבחירה שלו מהמניעים שלו. בחרתם להגיע לחוות את החיים בתור נקודת מבט נפרדת וייחודית.


אז למה בחרתם לשחק במשחק קשה כל כך כמו החיים על כדור הארץ, בו אתם לא זוכרים את מי שאתם, ולמה אתם כאן? יצא לכם אולי לראות את זה אם שיחקתם מעט במשחקי מחשב, יש לכם דמות (ממש כמו הגוף הזה) ויש לכם משימות שונות שאתם צריכים לבצע על מנת להתפתח ולהתקדם במשחק כדי לסיים אותו. שימו לב מה קורה לכם אם יש משהו שעבדתם קשה על מנת להצליח ולהשיג אותו או אם קיבלתם אותו ברגע. אם לדוגמה אתם במשחק בעולם פתוח, אין משימות, אין מטרות או משהו שאתם מרגישים שאתם צריכים לעשות, המשחק ישעמם אתכם מהר מאוד. אם יהיה לכם כסף ללא הגבלה לקנות כל מה שאתם רוצים במשחק, להגיע ולהשיג מה שאתם רוצים, מהר מהר הוא יתחיל לשעמם אתכם ואתם תחפשו משחק אחר לשחק בו. (נסו לדמיין מה עובר על עשירי העולם אם אין כבר קושי להשיג דבר בעולם, או יותר גרוע לילדים שלהם, אין להם מטרות או משהו שהם צריכים לעשות, מהר מאוד הם מפתחים התמכרויות, סטיות, והתנהגויות משונות על מנת להחזיר להם ריגוש לחיים שלהם. אפשר לומר שהם משחקים משחק אחר לגמרי מכולנו.)


אנחנו במקום בו אנחנו נמצאים בחיים בגלל האמונות והמחשבות שלנו על עצמנו ועל העולם. שנו את המחשבות שלכם, שנו את העולם שלכם. שני אנשים יכולים לראות דברים שונים בעולם, אחד יתרכז בכל הטוב בעולם וימשיך לקבל יותר ממנו, אחר יתרכז בשליליות בעולם ויחווה יותר ממנו. כח המשיכה הוא לא יותר מכח צומת הלב שלנו.

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

האיכר הזקן

קיים איזה סיפור זן שראם דאס שיתף לעתים קרובות כדי להמחיש את החשיבות של קבלה ואי הזדהות בחיים. פעם, בכפר קטן, גר איכר זקן. יום אחד, הסוס שלו ברח. שכניו באו לנחם אותו, ואמרו: "איזה מזל רע!" האיכר פשוט ע

עידן הזהב והעולם החדש

תתארו לכם עולם שבו כל אחד קם בבוקר ובוחר מה הוא רוצה לעשות עם חיו. יהיו כאלו שיבחרו לשחק במשחקים כל כך מציאותיים שלא ניתן להבדיל בינם לבין המציאות, ויהיו כאלו שיבחרו לטוס ולחקור ולבנות חיים בכוכבים אח

שום דבר לא קורה לאף אחד

שום דבר לא יכול לקרות לכם. נורא מוזר לומר את זה אבל זו האמת. שום דבר מעולם לא קרה לכם ומעולם לא יקרה לכם. כל מה שהתרחש מיום ש"נולדתם" קרה אך ורק לגוף שלכם ולזהות ולהזדהות שלכם בתור "אני הגוף הזה וזה מ

Comments


bottom of page