רוח על החומר

תודעה וטבע המציאות

רוח על החומר

פרק זה תורגם מתוך ספרו החינמי של ג'ף סטריט​​

הזמין להורדה כאן

קרא את הגירסה באנגלית של הפרק כאן

 

המציאות היא לא כפי שהיא נראית – הקדמונים ידעו זאת, פיזיקאים חלוציים בתחילת המאה העשרים ידעו זאת, והמדענים המובילים כיום מתחילים להוכיח את זה.

החומר הבסיסי של המציאות הוא אינו חומר, או אפילו אנרגיה, אלא תודעה!

 

השאלות הגדולות והפרדיגמה המדעית המודרנית

לאורך הדורות, האנושות ניסתה לענות על השאלות הגדולות – מהו טבע הקיום והמציאות, ומי אנחנו, ולמה אנחנו כאן? בעידן הנוכחי שלנו, עם עלייתה של האידיאולוגיה של המטריאליזם המדעי, יש לנו נטייה חזקה לדחות כל דבר שלא מתאים לפרדיגמה החומרית שלנו ולתייג אותו כ"מיסטי". הפכנו להיות מהופנטים על ידי העולם החומרי. מטריאליזם וצרכנות משתוללים בחברה שלנו. מפותים על ידי ההצלחה לכאורה של השיטה הרדוקציוניסטית שבה השתמשנו כדי לנתח ולהבין את עולמנו, ולראות את היקום כמערכת פיזית פשוטה שעובדת כמו מכונה נהדרת, בו היסוד של המציאות הוא החומר.

ניקולה טסלה, הממציא המפורסם של סוף המאה, מהנדס החשמל והפיזיקאי הביע את תסכולו על פרספקטיבה זו כאשר אמר את הדבר הבא...

"היום שבו המדע מתחיל ללמוד תופעות לא-פיזיות, הוא יתקדם בעשור אחד יותר מאשר בכל המאות הקודמות של קיומו".

 

השיטות האנליטיות המדעיות שלנו בהחלט היו מוצלחות והובילו אותנו להבין חומר ואנרגיה מספיק טוב כדי ליצור שימושים רבים ולכאורה טכנולוגיות מרשימות. אבל ההצלחות האלה הובילו אותנו להסיק בטעות כי ההשקפה החומרית שלנו על היקום היא שלמה ונכונה ולדחות רעיונות אחרים בתור "מיסטיים" ומוטעים.

הפרדיגמה המטריאליסטית נמשכת במחשבה העממית והמדעית למרות שפע של ראיות כי זה לא נכון. זה צריך להיות די ברור עכשיו כי אנרגיה היא יותר בסיסית מחומר. המדע לא הבין שחלקיקי החומר הם רק דפוסי אנרגיה מרוכזת ברטט איטי מאוד או את עומק ההשלכות של זה. הפיזיקאים עדיין רודפים אחרי ה"חלקיקים" הבסיסיים, תוך התמקדות בתופעות חומריות במקום להתמקד במה היא אנרגיה, איך היא יוצרת חומר, ואילו צורות אחרות היא יכולה לקחת.

 

ניקולה טסלה הדהד זאת כאשר אמר את ההצהרה הבאה.

"אם אתה רוצה למצוא את הסודות של היקום, תחשוב במונחים של אנרגיה, תדר ורטט."

אין זה מפתיע שאנחנו עלולים להיתקע ברעיון שהחומר הוא הבסיס של מהות המציאות כי הרעיון הזה הוא רק תוצאה טבעית של המגבלות התפיסתיות שלנו. המנגנון החושי שלנו – ראייה, שמיעה, ריח, מגע, מספק לנו ייצוג שימושי של העולם החיצוני, אך כשמדובר בערוץ החושי הראשוני שלנו, ראייה, זה ידוע כי אנו "רואים" רק פס צר מאוד של אנרגיות. העיניים שלנו מזהות תדרי אנרגיה אלקטרומגנטית וממירה אותם לתמונות וצבעים שאנו תופסים. אך העיניים שלנו מגלות רק חלק קטן מאוד של תדרים אלה, פחות מ 0.00018%. ואנחנו "רואים" רק את גושי האנרגיה המרוכזים בתדר איטי (למשל חומר). אנחנו לא יכולים לראות את כל שאר האנרגיה וכיצד כל דפוסי האנרגיה מחוברים.

למרות השיעור שתופעות בלתי נראות של קרינה אלקטרומגנטית צריך ללמד אותנו, אנחנו עדיין לא מודעים במידה רבה לאיך מגבלות החושים שלנו מתמזגים למודלים שלנו למציאות. יש הרבה יותר תופעות בלתי נראות שאנחנו עדיין לא זיהנו והבנו. התפיסה החזותית שלנו הרבה פחות ממושלמת ממה שתיארנו אי פעם, וזה הוביל להטיה רעיונית עיקשת אשר צובעת את המודלים שלנו של המציאות. הטיה זו מתערבת בגיבוש מודל רחב, עמוק, ויותר מדויק כולל התמודדות עם השאלה הגדולה שאנו נמנעים ממנה – מהי התודעה ואיך היא קשורה למציאות.

 

המסתורין הגדול של התודעה

התודעה היא ללא ספק התופעה המשמעותית והמסתורית ביותר ביקום, כך שההנחה שהעולם החיצוני בלתי תלוי לחלוטין וכי אנו יכולים להתעלם ממנו בבטחה ביחס לניסויים ולתיאוריות שלנו על טבעה של המציאות עלולה להיות טעות גדולה. 

למעשה, רבים מחלוצי הפיזיקה הקוונטית - מקס פלאנק, אלברט איינשטיין, ואחרים - כולם הגיעו לאותה מסקנה - שהכול הוא אנרגיה ואיכשהו התודעה קשורה בה באופן אינטימי. התצפיות שלהם על, וניסוייהם, בתופעות בתחום הקוונטי (מאוד מאוד קטן) הציע להם בתוקף שהתודעה היא בסיסית יותר מחומר או אנרגיה!

מקס פלאנק, הפיזיקאי התיאורטי המפורסם וחלוץ הפיזיקה הקוונטית, היה להגיד את זה...

"אני רואה בתודעה את היסוד. אני מחשיב את החומר כנגזרת מן התודעה. אנחנו לא יכולים להגיע מעבר לתודעה. כל מה שאנחנו מדברים עליו, כל מה שאנחנו מייחסים לקיים, ההנחה הראשונית תודעה."

והוא לא היה לבדו בפרספקטיבה הזאת, אדון ג'יימס ג'ינס, הפיזיקאי האנגלי המצטיין, אסטרונום ומתמטיקאי, היה להגיד את זה...

"אני נוטה לתיאוריה האידיאליסטית שתודעה היא היסוד, וכי היקום החומרי הוא נגזר מתודעה, לא תודעה מן היקום החומרי ... בכלל, היקום נראה לי קרוב יותר למחשבה גדולה מאשר למכונה נהדרת. זה יכול להיות, כך נראה לי, כי את התודעה האינדיבידואלית יש להשוות לתא מוחי בנפש האוניברסלית."

ובכל זאת, התובנות האלה על התודעה ועל טבע המציאות, ועל ההשלכות העמוקות הפוטנציאליות שלה, הושארו במידה רבה על ידי המדע מאחור ומאז לא נחקרו. המדע המרכזי והאמונה הרווחת ממשיכים להניח שהמציאות היא אובייקטיבית, למשל; כי הוא קיים ללא תלות של התודעה של הצופה למרות מסקנות של רבים מחלוצי הפיזיקה הקוונטית ועוד ניסויים חדשים יותר שנותנים מעט מאוד מקום לספק שאכן יש קשר אינטימי בין התודעה למציאות (ראה את הסרטון על ניסויים אלה). ניסויים אחרונים אלה מובילים מדענים עכשוויים יותר להגיע לאותה מסקנה כמו חלוצי פיזיקה הקוונטית – כך שהתודעה היא החומר היסודי של היקום. מעניין, זוהי אותה המסקנה שפילוסופיות אזוטריות ומיסטיות רבות לאורך הדורות טענו בדרך זו או אחרת.

 

פילוסופיות מטאפיזיות עתיקות

הרבה לפני העידן המדעי הנוכחי שלנו, היו תרבויות רבות עם פרספקטיבה שונה במידה ניכרת על טבע המציאות. הם ראו את היקום כאינטליגנטי וחי במארג של עצמו – הם חשבו על הקוסמוס כאל מוח גדול, והמציאות הארצית שלנו הייתה במובן מסוים אשליה גדולה.

לאחר שהמדע נולד מעריסתו של הפילוסופיה, והלך בדרך נפרדת, הוא דחה את הרעיונות של הקדמונים כ"מיסטיים". אבל עכשיו זרם הידע מתחיל להתכנס מחדש עם הידע של הקדמונים. ההתכנסות מתוארת היטב על ידי ההצהרה הבאה של אדון ג'יימס ג'ינס, אחד מחלוצי הפיזיקה הקוונטית.

"זרם הידע הולך לכיוון מציאות לא מכנית; היקום מתחיל להיראות יותר כמחשבה גדולה מאשר מכונה נהדרת. נראה שהנפש כבר אינו פולש מקרי לתוך תחום החומר, אנחנו צריכים לברך אותו כ-היוצר והמושל של תחום החומר. תתגבר על זה, ותקבל את המסקנה החד משמעית. היקום אינו חסר חשיבות - נפשית ורוחנית."

עם זאת, המדע המרכזי עדיין בעיקר מתעלם מהתובנות ומעומק ההשלכות של המחקר הקודם בפיזיקה הקוונטית וחקר התודעה. הם עדיין מאמינים שתודעה ואינטליגנציה מופקת אך ורק על ידי פעולת המוח וכי החיים עצמם התגלו איכשהו על ידי סיכוי אקראי של המכניזם של היקום – כי שניהם למעשה תאונות, ולכן אין משמעות עמוקה יותר.

אך הקדמונים האמינו בתוקף את ההפך הגמור – שהחיים הם כתוצאה של עיצוב של האינטליגנציה הגבוהה יותר המוטמעת ביקום כולו וכולו בעל משמעות עמוקה.

 

שדה האנרגיה הראשוני והופעתה של התודעה

המדע המודרני מתחיל לאמץ כי הכל הוא אנרגיה, והיא נעה לעבר תיאוריית השדה האנרגטי המאוחד, אך עדיין אין להם מושג עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב. כאשר המדע סוף סוף יבין את המורכבויות העמוקות יותר של האנרגטיקה האטומית והמולקולרית ואנרגטיקה ביומולקולרית , התקדמות מדהימה בטכנולוגיות יהיו אפשריות. וככל שהדבר יתגלה, הם יתחילו להבין כי התודעה חודרת ושולטת על השדה האנרגטי ואנו לבסוף נפרד מן ההשקפה המטריאליסטית של המציאות ששולטת בחשיבתנו כל כך הרבה זמן. מדוע תודעה אוניברסלית החודרת לשדה קיים היא תעלומה גדולה. יש הסבורים כי ייתכן שתודעה יכולה להיות תהליך שיצא מהשדה האנרגטי עצמו. ענף של מידע ותיאוריה חישובית נקראת תיאוריית האוטומציה התאית טוענת כי דפוסים מורכבים ומאורגנים מאוד ודינמיים יכולים לצאת ממערכות פשוטות מאוד המכילות תאים נפרדים עם קבוצה קטנה של מצבים וכללים המסדירים כיצד תאים סמוכים מושפעים. ולמבנה זה יש דמיון מעניין עם הבסיס של מספר מעורפל אך משכנע של תיאוריות שדה מאוחד (שדה נקודת האפס, תיאוריית מערכת הגומלין ואחרים). כך שזה אפשרי כי משהו כזה הוא התהליך של התודעה עצמה – האינטליגנציה והמודעות האולטימטיבית החודרת את השדה האנרגטי, המארג של היקום.

לא משנה אם התודעה האוניברסלית היא תהליך בתוך השדה האנרגטי או לא, נראה כי תודעה זו שולטת על דפוסי האנרגיה בשדה. משמעות הדבר היא שהתודעה הזאת יוצרת את כל מה שאנו רואים ובאינטראקציה איתו (למשל, המציאות שלנו) עם המחשבות שלה!

לקבלת תיאור מרתק של הגילויים המדעיים שהתגלו במשך עשרים השנים האחרונות, לפחות בתחום המחקר האנרגטי והתודעה, ספר שאני ממליץ עליו בחום הוא: השדה: החיפוש אחר כוח סודי של היקום. וכדי לחקור את נושא התודעה האוניברסלית עוד יותר, אמליץ על הספר: המוח הנצחי: מדע והמשכיות של התודעה מעבר למוח.

הנה רשימה של כמה קבוצות שעושות מחקר מדעי של התודעה, אם תרצה לצלול עמוק יותר לתוך הנושא הזה.

 

הכל אנרגיה, ומחשבות הן אנרגיה

לדברי גיא נידלר, בספרו המרתק תולדות האלוהים התודעה צצה בחלק קטן מהשדה האנרגטי האוניברסלי והלך לגדל בהדרגה עד שהוא נהיה בעל מודעות מלאה. כך כשהוא הפך בעל מודעות עצמית הוא שאל את עצמו "מי ומה אני?" ועל מנת לגלות את התשובה הזו החלה לחקור מה היא הייתה על ידי ניסויים במה שהיא יכולה לעשות. במהרה הגיעה להבנה כי מחשבותיה יצרו דפוסי אנרגיה בתחום בו היא קיימת.

במוח האוניברסלי, מחשבות יוצרות דפוסי אנרגיה, ודפוסים אלו של אנרגיה הם כל מה שאנחנו רואים, וכל מה שאנחנו לא יכולים לראות – אור, חומר, גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת ועוד. יש הרבה יותר דברים שקורים בחלק שאנחנו לא יכולים לראות מאשר רובנו מדמיינים. המרחב שאנו מכנים היקום, וכי אנו מניחים מציאות ייחודית, למעשה מחזיקה במציאויות מקבילות רבים, אשר לעיתים קרובות מכונים כממדים או מישורים של המציאות. אנחנו נחקור את הנושא הזה ביתר פירוט בפרק מציאויות מקבילות והיקום הרב-ממדי.

יכולת נוספת שהתודעה האוניברסלית גילתה היא כי הייתה לה את היכולת לחלק את התודעה שלה, ואת מוקד המודעות, ולהתבונן מנקודות מבט שונות באותה העת. היא גילתה כי במקום להיות אחת היא יכולה להיות רבים, ולחוות את כל מה שכל אחת מהרבים חווה. התודעה האוניברסלית מרובה חוטים ואנחנו כל אחד החוטים של התודעה. זו הסיבה שהתודעה האוניברסלית לפעמים נקראת "תודעת המקור" - כי זה המקור של התודעה של כל אחד ואחת מאיתנו. היכולת של התודעה לחלק את עצמה היא יכולת כללית וכל חוט תודעה שנוצר בתוך התודעה האוניברסלית חילק את עצמו הלאה חלוקה נוספת ויצר מספר גדול של רמות והסתעפויות במבנה התודעה, ואנו נחקור את זה עוד בפרק גילית את העצמי האלוהי שלך ? ובפרטי פרטים בפרק העצמי הרב-ממדי.

מכיוון שתודעת המקור יוצרת כל דבר עם מחשבותיה וכל אחד מאיתנו הוא חוט של תודעת המקור, המחשבות שלנו הן גם יצירתיות. אנחנו לא מבינים את זה כי שחכנו מה אנחנו, אבל אנחנו יוצרים את המציאות שלנו עם המחשבות שלנו, על בסיס אישי וקולקטיבי, כל הזמן. זה לא ברור ממספר סיבות; (1) המחשבות שלנו בלתי יציבות ולא עקביות ומוטעות על ידי האמונות המגבילות שלנו, ושרוך בספק, ולכן הבריאה שלנו לא ברורה וחלשה. ו (2) המציאות הארצית שאנו חווים כעת תוכננה במיוחד כדי להסתיר את הטבע האמיתי שלנו כחלק אינטגרלי של התודעה האוניברסלית האחת ואת היכולות היצירה שלנו מעצמנו. המציאות הארצית שלנו היא ניסוי של איך יהיה ומה אנחנו יכולים ללמוד אם ניהיה מופרדים מן הטבע האלוהי האמיתי שלנו. כדי ללמוד עוד על נושא זה בקרו בבלוג שלי במאמר המקור, המטרה, והגורל של משחק כדור הארץ.

אם אנחנו נאמץ את כוח היצירה שלנו במודע ונשלוט במחשבות שלנו, אנחנו נתחיל ליצור בצורה קוהרנטית. ואז יתברר שאנחנו אכן יוצרים את המציאות שלנו ונתחיל ליצור את חיי החלומות שלנו, וביחד את עולם חלומותינו. אנחנו נחקור את הנושא הזה בפירוט רב יותר בפרקים גילית את היוצר שבך ? ובהמכניקה של בריאת המציאות.

הנה הצהרה מר.ק. הנרי, פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה וחלוץ נוסף של פיזיקה קוונטית מוקדמת, אשר מהדהד את הרעיונות האלה.

"מסקנה יסודית של הפיזיקה החדשה מכירה גם בכך כי הצופה יוצר את המציאות. כמשקיפים, אנחנו באופן אישי מעורבים ביצירת מציאות שלנו. הפיזיקאים נאלצים להודות כי היקום הוא מבנה "נפשי"."

מרחב דמיון מנטלי

אנחנו קיימים במרחב דמיון מנטלי, תחום בו רעיונות ודמיון מתבטא. כל היש – הגלקסיות, הכוכבים, כוכבים הלכת, האור, החומר, אתה ואני – כל מה שאנחנו יכולים לראות, וכל מה שאנחנו לא יכולים לראות הם פעולתו הפנימית של המוח הקוסמי. הכל הוא קונסטרוקציות של מחשבה בתוך המוח הקוסמי.

דרך המחשבות שלה, היא יוצרת מציאויות מרובות, ולאחר מכן יוצרת פתילים של התודעה שלה כדי לצלול פנימה ולחוות אותם – ואנחנו החוטים האלה ! אתה מוקד של מודעות התודעה של המקור מביט החוצה מתוך אחת המחשבות שלה וחווה אותם. אתה הכלי שתודעת המקור חווה דרכה. אתה הצוהר שבאמצעותו היא משתמשת כדי להביט על היצירות שלה ולחוות אותם.

רעיון זה מתבטא בצורה נחרצת בהצהרה שלהלן, כפי שהיא מתועדת על ידי מיסטיקנית מודרנית פורה, סטורי ווטרס.

"אני המצב הנצחי של ההוויה בתוך כל אחד ואחת מכם." ― מקור

כל המציאויות, כל העולמות, הן פנימיות. זה למה נאמר כי כדי לדעת את עצמך ואת האמת אתה צריך רק להיכנס פנימה. הכל בתוך המוח הבלתי מוגבל של תודעת המקור, וזה הכל בתוכך כי אתה היא. אתה מחשבה בתוך מחשבה בתוך מחשבה חווה את עצמה.

ביל היקס, הקומיקאי/פילוסוף המפורסם, חזר על ההבנה הזאת כאשר הוא אמר את הדברים הבאים..

"כולנו תודעה אחת שחווה את עצמה באופן סובייקטיבי, אין דבר כזה מוות, החיים הם רק חלום, ואנחנו הדמיון של עצמנו."

המוח האוניברסלי האינסופי

היקום הוא אינסופי פשוט משום שהוא מרחב קונספטואלי, תחום של רעיונות ודמיון, מה שהופך אותו ללא גבולות מטבעו. מה הוא יכול ליצור רק מוגבל בדמיונו, ודמיונו אינו מוגבל. כל אחד ואחת מאיתנו חלק מהמוח האינסופי הזה, וכולנו עשויים להפעיל את כוח היצירתיות הבלתי מוגבלת שלו כי אנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. הדבר היחיד שמגביל אותנו הוא האמונות והדמיון שלנו! אנחנו היוצרים באימונים!

אלברט איינשטיין ביטא במפורש את כוחו של הדמיון כשאמר את הבא: " ההגיון יקח אותך מא’ לב’ ,הדמיון יקח אותך לכל מקום".

דע את עצמך