top of page

ניתוח | מי אני - ראמאנה מהארישי

פרק 2.

אם הדעת – עילתם (ובסיסם) של כל ידע (אובייקטיבי) ושל כל פעולה – תשקוט, תפיסת העולם תחדל. כפי שיֶדע החֶבל, שהוא הבסיס, לא יושג אלא אם יחדל ידע הנחש המורכב על גביו – כך מימוש העצמיות, שהוא הבסיס, לא יושג אלא אם תחדל תפיסת העולם המורכבת על גביו.

עצמי

דעת

תפיסת העולם

תפיסת עולם תחדל

ידע ופעולה

בסיס

ידע הנחש

ידע החבל

מה שנקרא דעת (מָאנַס) הוא כוח מופלא הקיים בעצמיות, המשליך את כל המחשבות. אם נניח לכל המחשבות ונראה – לא תישאר כלל דעת נפרדת כשלעצמה; על כן המחשבה היא טבע הדעת (או צורתה). לבד מאשר במחשבות לא קיים כלל עולם. בשינה העמוקה אין מחשבות (ולכן) אין עולם; בעֵרּות ובחלום יש מחשבות (ולכן) יש גם עולם.

 

כמו העכביש, המפריש את קוריו מתוך עצמו ושב ומושך אותם בחזרה פנימה לתוך עצמו, כך הדעת משליכה את העולם מתוך עצמה ושבה וקולטת אותו חזרה פנימה לתוך עצמה. כשהדעת יוצאת (עולה) מן העצמיות, העולם מופיע. לכן כשהעולם מופיע העצמיות אינה מופיעה; וכשהעצמיות מופיעה, העולם אינו מופיע.

עולם

מחשבות

דעת

עצמי

שינה עמוקה

עולם

דעת

חלום

עולם

דעת

ערות

בסיס

המחשבות

עצמי

עצמי

עצמי

מחשבות

מחשבות

נשמה

אם יתמיד אדם בבחינה מדוקדקת של טבע הדעת, סופו לגלות כי הוא עצמו הינו (מה שכעת מדמה הוא בטעות) כדעת. מה שנקרא (כאן) "עצמו" אינו אלא העצמיות. הדעת יכולה להתקיים רק בהסתמך על דבר מה גס (כלומר, על ידי זיהוי של שֵם־צורה, גוף גס כלשהו, כ'אני'); אין היא מסוגלת לעמוד לבדה. הדעת היא זו שנקראת הגוף הדק, או הנשמה (ג'יוָה).

bottom of page